חסידות על מלכים ב ג:כא

וכתב עוד הזוה"ק (שם) מסטרא דשכינתא עלאה עביד סעודתא רברבא ומסטרא דמלכותא סעודתא זעירא וכו'. ענין סעודה גדולה וסעודה קטנה הוא כמבואר בגמ' (שבת ט:) ומאימתי התחלת אכילה וכו' ולפי שיטת התוס' שם ד"ה בתספורת וכו' קאי על לישנא קמא לא לאכול בסעודה גדולה ועל זה קאמר משיתיר חגורה. וחגורה רומז על כח הפעולה הנמצא גבי האדם כענין שמצינו בכתוב (מלכים ב') כל איש חוגר חגורה וגו' כלומר שיכול לחגור את מתניו ולצאת לפעול. אכן מסטרא דשכינתא עלאה אין שום מקום לפעולת אדם וזהו דאיתא שם בזוה"ק מסטרא דשכינתא עלאה עביד סעודתא רברבא היינו משיתיר חגורה כלומר שאז יהיו רואים מפורש שכל הפועל הוא באמת רק השי"ת לבדו כי כל הפעולות הניתן לאדם שיעבוד ויפעל זהו רק מצד זעיר אנפין שנקרא שכינתא תתאה מדת המלכות וזהו מסטרא דמלכותא סעודתא זעירא וכו' היינו שיהיה האדם חוגר חגורה במתניו ויצא לפעול כל העבודות. לכן בשמיני עצרת שאז מנהיר השי"ת מקום לכל פעולות ישראל ומראה שדוקא ע"י פעולת עבודתם של ישראל נשלם כביכול הכבוד ממלכות שמים וזה הוא אנא ואתון נעביד סעודה קטנה היינו שמראה השי"ת את רצונו בשמיני עצרת שזה הוא עיקר חפצו ית' שיתחזקו ישראל את עצמם בעבודתם לפעול כל מה שבכחם כי כל פעולות עבודתם יש להם מקום ברצון העליון ית':